בתקופה האחרונה יצא לי לעבוד בעבודות מזדמנות עד שאמצא את מקום העבודה הקבוע שלי

זכויות עובדים | 2026-10-11

הפוסט דן ביחס המשפיל של מעסיקים ועובדים כלפי עובדים זמניים, במיוחד בני נוער, בעבודות מזדמנות כמו מלצרות והגשת בופה, ומדגיש את החשיבות של כבוד הדדי ועמידה בזכויות העובדים.

בתקופה האחרונה יצא לי לעבוד בעבודות מזדמנות עד שאמצא את מקום העבודה הקבוע שלי, ואני מודה שאני נחרדת בכל פעם מחדש מרמות היחס של חלק מהמעסיקים לעובדים שלהם. ברוב העבודות האלה מדובר בשכר של 40, 45 או 50 ש”ח לשעה, בדרך כלל במשמרות של שש עד שבע שעות, לפעמים עם אפשרות להאריך. חלק מהמקומות מעסיקים בני נוער מגיל 16, משלמים במזומן בסוף המשמרת, לפעמים נותנים למלא טופס 101 ולפעמים פשוט מעבירים את הכסף ושולחים את כולם הביתה לאחר המשמרת. לכאורה, זה נוח לכולם. אנשים צריכים כסף, יש עבודה זמינה, ובסוף המשמרת מקבלים את השכר. אבל מה שחוויתי אתמול גרם לי לעצור ולשאול: באיזה שלב הצורך להתפרנס הפך מבחינת אנשים מסוימים ללגיטימציה להשפיל עובדים? יש מודעות שמפרסמות עבודות של הגשת בופה ומלצרות, אבל בפועל העובדים, ובהם בני נוער בני 16 ו־17, נדרשים גם לסחוב שולחנות, כיסאות וציוד כבד בסוף האירוע. הכל תחת לחץ, בעבודה פיזית שוחקת, ולפעמים עם יחס שממש לא מכבד את מי שעומד מולך. ואני שואלת ברצינות האם יש ביטוח? האם העובדים מדווחים כחוק? ומה קורה כשמישהו נפצע במהלך העבודה? מי לוקח אחריות? אתמול ראיתי אישה מבוגרת מדברת לבני נוער שעבדו לצדה בצורה משפילה ומזלזלת. היא לא הייתה בעלת המקום, לא מנהלת שלהם ולא לקוחה. היא הייתה עובדת כמוהם, שמקבלת את אותו השכר. כשהערתי לה שאפשר לבקש דברים בצורה נעימה ומכבדת, ושגם הילדים האלה באו לעבוד בדיוק כמוה, היא הסתכלה עליי ואמרה ״משלמים לי כדי להיות מניאקית.״ אז לא, נשמה. זה שמשלמים לך כדי לעבוד לא נותן לך זכות להשפיל אנשים. זה שאת מתוסכלת או ממורמרת לא אומר שמותר לך להוציא את זה על עובדים אחרים. ואם את לא מנהלת ולא אחראית עליהם, אין שום סיבה שתדברי אליהם כאילו הם חייבים לך משהו. כבוד לא עולה כסף. גם אני נפצעתי רגל במהלך העבודה, ובחרתי לשתוק. לא כי זה בסדר, אלא כי לפעמים פשוט אין כוח לעוד עימותים, במיוחד כשאת רק רוצה לסיים את המשמרת ולקבל את הכסף שעבדת בשבילו. אז אני רוצה להגיד משהו לכל מי שעובד בעבודות האלה, וגם למי שמעסיק בהם אחרים: תעבדו בכל עבודה שאתם יכולים ותהיו גאים לעשות אותה, עם המצב במדינה שלנו כל כסף הוא הכרחי וצריך להתקיים איתו אין שום בושה בעבודה זמנית, בשטיפת כלים, בהגשת אוכל, במלצרות או בסחיבת ציוד. כל עבודה מכבדת את בעליה, וכל עובד ראוי ליחס מכבד. אבל לא בכל מחיר. שכר במזומן בסוף משמרת לא פוטר מעסיק מהחובות שלו על פי החוק. חשוב לוודא שהעובדים מדווחים כחוק, מקבלים את הזכויות המגיעות להם ומכוסים במקרה של פגיעה. במיוחד כשמדובר בבני נוער, שחייבים לקבל הגנה מתאימה ולא להיזרק לעבודה בלי הסברים ובלי אחריות. ולכם, בעלי העסקים והמעסיקים: אנשים מגיעים לעבוד כי הם צריכים להתפרנס. הם לא באים לבזבז את הזמן שלהם, ובטח שלא כדי להרגיש שמנצלים אותם. תנו להם את הכבוד הבסיסי שמגיע לכל אדם. בסופו של יום, כולנו רוצים להתפרנס בכבוד, לסיים את יום העבודה שלנו ולחזור הביתה בשלום. אפשר לדרוש עבודה רצינית בלי להשפיל, אפשר לנהל בלי לזלזל, ואפשר לעבוד קשה בלי לאבד את האנושיות.

לכל התכנים | לכל המשרות